הסכמי הפצה ושיווק

  סקירה כללית 

הסכמי הפצה ושיווק נערכים כחלק משגרת חיי המסחר והינם הסכמי שיטת המסחר הנפוצים ביותר (להבדיל מהסכמי סוכנות או הסכמי זכיינות(.

בהסכם הפצה מתחייב היצרן למכור מלאי ממוצריו למפיץ וזה, מצידו, מתחייב לשווק ולמכור את מוצרי היצרן ללקוחותיו, לתת שירות, אחריות ותמיכה למוצר שברשותו, ולהכשיר כוח-אדם מקצועי אשר יהא בעל ידע מספק לצורך שיווקו. שני הצדדים הם בעלי מעמד משפטי עצמאי, אך בעוד שלעיתים המפיץ אחראי לטיפוח וקידום מוניטין המוצר, הקניין במוניטין של המוצר נותר בדרך-כלל בידי היצרן. 

סוגיה מרכזית בענייננו הינה מעמדו של המפיץ, אשר עשוי להשתנות בהתאם למוסכם בין הצדדים. בהסכם הפצה רגיל, המפיץ משמש כאחד ממפיציו של הספק ובהתאם רשאי לשמש גם כמפיץ של יצרנים אחרים. לעומת זאת, קיימת אפשרות לכרות הסכם הפצה בלעדי לפיו המפיץ יהא זכאי למכור בבלעדיות את מוצרי היצרן באזור גיאוגרפי מוגדר. במקרים רבים שכאלה, הבלעדיות היא הדדית, כך שהמפיץ גם הוא מתחייב לבלעדיות, כלומר שלא ימכור מוצרים מתחרים במקביל.